תנ"ך על הפרק - הושע ד - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

הושע ד

504 / 929
היום

הפרק

שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם־יוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֠י אֵין־אֱמֶ֧ת וְֽאֵין־חֶ֛סֶד וְאֵֽין־דַּ֥עַת אֱלֹהִ֖ים בָּאָֽרֶץ׃אָלֹ֣ה וְכַחֵ֔שׁ וְרָצֹ֥חַ וְגָנֹ֖ב וְנָאֹ֑ף פָּרָ֕צוּ וְדָמִ֥ים בְּדָמִ֖ים נָגָֽעוּ׃עַל־כֵּ֣ן ׀ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֗רֶץ וְאֻמְלַל֙ כָּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ בְּחַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה וּבְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם וְגַם־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם יֵאָסֵֽפוּ׃אַ֥ךְ אִ֛ישׁ אַל־יָרֵ֖ב וְאַל־יוֹכַ֣ח אִ֑ישׁ וְעַמְּךָ֖ כִּמְרִיבֵ֥י כֹהֵֽן׃וְכָשַׁלְתָּ֣ הַיּ֔וֹם וְכָשַׁ֧ל גַּם־נָבִ֛יא עִמְּךָ֖ לָ֑יְלָה וְדָמִ֖יתִי אִמֶּֽךָ׃נִדְמ֥וּ עַמִּ֖י מִבְּלִ֣י הַדָּ֑עַת כִּֽי־אַתָּ֞ה הַדַּ֣עַת מָאַ֗סְתָּ וְאֶמְאָֽסְאךָ֙ מִכַּהֵ֣ן לִ֔י וַתִּשְׁכַּח֙ תּוֹרַ֣ת אֱלֹהֶ֔יךָ אֶשְׁכַּ֥ח בָּנֶ֖יךָ גַּם־אָֽנִי׃כְּרֻבָּ֖ם כֵּ֣ן חָֽטְאוּ־לִ֑י כְּבוֹדָ֖ם בְּקָל֥וֹן אָמִֽיר׃חַטַּ֥את עַמִּ֖י יֹאכֵ֑לוּ וְאֶל־עֲוֺנָ֖ם יִשְׂא֥וּ נַפְשֽׁוֹ׃וְהָיָ֥ה כָעָ֖ם כַּכֹּהֵ֑ן וּפָקַדְתִּ֤י עָלָיו֙ דְּרָכָ֔יו וּמַעֲלָלָ֖יו אָשִׁ֥יב לֽוֹ׃וְאָֽכְלוּ֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔עוּ הִזְנ֖וּ וְלֹ֣א יִפְרֹ֑צוּ כִּֽי־אֶת־יְהוָ֥ה עָזְב֖וּ לִשְׁמֹֽר׃זְנ֛וּת וְיַ֥יִן וְתִיר֖וֹשׁ יִֽקַּֽח־לֵֽב׃עַמִּי֙ בְּעֵצ֣וֹ יִשְׁאָ֔ל וּמַקְל֖וֹ יַגִּ֣יד ל֑וֹ כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ הִתְעָ֔ה וַיִּזְנ֖וּ מִתַּ֥חַת אֱלֹהֵיהֶֽם׃עַל־רָאשֵׁ֨י הֶהָרִ֜ים יְזַבֵּ֗חוּ וְעַל־הַגְּבָעוֹת֙ יְקַטֵּ֔רוּ תַּ֣חַת אַלּ֧וֹן וְלִבְנֶ֛ה וְאֵלָ֖ה כִּ֣י ט֣וֹב צִלָּ֑הּ עַל־כֵּ֗ן תִּזְנֶ֙ינָה֙ בְּנ֣וֹתֵיכֶ֔ם וְכַלּוֹתֵיכֶ֖ם תְּנָאַֽפְנָה׃לֹֽא־אֶפְק֨וֹד עַל־בְּנוֹתֵיכֶ֜ם כִּ֣י תִזְנֶ֗ינָה וְעַל־כַּלּֽוֹתֵיכֶם֙ כִּ֣י תְנָאַ֔פְנָה כִּי־הֵם֙ עִם־הַזֹּנ֣וֹת יְפָרֵ֔דוּ וְעִם־הַקְּדֵשׁ֖וֹת יְזַבֵּ֑חוּ וְעָ֥ם לֹֽא־יָבִ֖ין יִלָּבֵֽט׃אִם־זֹנֶ֤ה אַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יֶאְשַׁ֖ם יְהוּדָ֑ה וְאַל־תָּבֹ֣אוּ הַגִּלְגָּ֗ל וְאַֽל־תַּעֲלוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן וְאַל־תִּשָּׁבְע֖וּ חַי־יְהוָֽה׃כִּ֚י כְּפָרָ֣ה סֹֽרֵרָ֔ה סָרַ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ יִרְעֵ֣ם יְהוָ֔ה כְּכֶ֖בֶשׂ בַּמֶּרְחָֽב׃חֲב֧וּר עֲצַבִּ֛ים אֶפְרָ֖יִם הַֽנַּֽח־לֽוֹ׃סָ֖ר סָבְאָ֑ם הַזְנֵ֣ה הִזְנ֔וּ אָהֲב֥וּ הֵב֛וּ קָל֖וֹן מָגִנֶּֽיהָ׃צָרַ֥ר ר֛וּחַ אוֹתָ֖הּ בִּכְנָפֶ֑יהָ וְיֵבֹ֖שׁוּ מִזִּבְחוֹתָֽם

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
כי ריב לה' עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ. אפשר במה שכתבתי אני בעניי בדרושים דשלשה עיקרים גדולים הם ענוה צדקה תורה וסימן לדבר עצ"ת ה' היא תקום אשרי שיאחז בהם וענפיהם והוא הסולם לזכות לקיים התורה ולזכות לעה"ב והם מקרבין הגאולה וכבר נודע מרז"ל בש"ס ומדרשים מה עצמו ראשיהם של שלשה אלה ואין להאריך להביא דבריהם וזה היה מתאונן דביטלו עיקרים אלו המה כשלו ונפלו בכמה עבירות כדמפרש והולך וז"ש כי ריב לה' עם יושבי הארץ הולכים אחר החומר דבקה לעפר נפשם וז"ש יושבי הארץ. כי אין אמת זו תורה וריח נור אש דת לא עדת בהון. ואין חסד אבירי לב הרחוקים מצדקה. ואין דעת אלהים בארץ וכל המתגאה כאלו דוחק רגלי השכינה ואמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור וכו' והשתא בבצרי להו הני נפול ברברבתא אלה וכחש וכו': נדמו עמי מבלי הדעת וכו' אשכח בניך וכו'. אפשר במ"ש בקמא דף צ"ב דבן נח נהרג שהיה לו ללמוד ולא למד. ואשכחן שאמר שמואל הע"ה לשאול הע"ה יען מאסת דבר ה' וימאסך ממלך. ושאול שוגג היה ולא שמאס דבר ה' ח"ו אך מאחר שהי"ל להתבונן ולישב דעתו קרי ביה כי מאס דבר ה' והיינו המאיסה. ומבואר בח"מ סי' קע"ו דאם א' מהשותפין ביטל תנאי השותפות דהשותפות בטל לדעת המרדכי ואמרז"ל פ"ג דנדה ג' שותפים באדם אביו ואמו והקב"ה והכא הקב"ה התנה ושננתם לבניך. וגם לדעת מאן דסבר דאינו בטל השותפות והוא דעת הרמב"ם ז"ל בנדון זה מודה דבטל השותפות דהכא אמר רחמנא בפירוש אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הוא נוטלה ממך כמ"ש שם פ"ג דנדה ובכה"ג דבפירושא אתמר דאם ביטל התנאי בטל השותפות מודה הרמב"ם דבטל וז"ש נדמו עמי מבלי הדעת ות"י אטפשו עמי דנראה כאלו הם טפשים מבלי הדעת. אבל האמת כי אתה הדעת מאסת הגם שנראה שאתה שוגג כאלו אתה טפש שלא היה במזיד. עכ"ז קורא אני עליך כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי כמ"ש בזהר הקדוש ורבינו האר"י זצ"ל כי כל התורה והמצות שלומד ועושה הרשע הולך לסט"א וז"ש ואמאסך מכהן לי שאני מואס בשירותך כי הסט"א טורפת הכל. ותשכח תורת אלהיך ולא למדת לבניך ובטלת התנאי א"כ השותפות שיש לי עמך בבניך בטל לכ"ע אשכח בניך גם אני:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך